רילוקיישן

מאת: טל אייזיק.

שאתה עושה רילוקיישן לחול (כאילו דההה, מעצם המילה רילוקיישן זה לרוב מרמז על מעבר לחול), אנשים חושבים שהחיים שלך מעניינים יותר. אני זוכרת שבשנה הראשונה שעברנו חברים ומשפחה היו שואלים אותי כל הזמן "איך אצלכם", "מה אתם עושים", ואנשים ציפו לסיפורים מעניינים ותמיד הרגשתי קצת משעממת עם חיי הרגילים והבאנלים.

אז, שלום, אני טל, בת 33 ואני גרה כבר שנתיים, כמעט שנתיים וחצי, בבוגוטה – קולומביה.
כן בקולומביה, בדרום אמריקה, לא קולומביה האוניברסיטה בניו יורק. כן, איפה שהיה פבלו אסקובר (זה מהסדרה "נרקוס"), כן, יש פה סופרים לעשות בהם קניות (למרות שאיקאה לצערי הרב עדין לא הגיעה לפה), כן, אפשר ללכת ברחובות. ואני יכולה לענות "כן" לעוד הרבה שאלות מוזרות ששאלו אותי בהתחלה.

הגענו לפה חודש אחרי שאני ובעלי (תומר) התחתנו מטעם העבודה שלו.
הוא דובר ספרדית שוטפת, למרות שהוא נוטה להגיד שהוא למד את השפה בדיוק כמוני שהגענו לפה. הבעיה בזה ש:
א. זה לא באמת נכון.
ב. זה מוציא אותי מטומטמת ברמות ואני לא כל כך אוהבת את זה ולכן מתקנת אותו תמיד, בכל מקום שלא נהיה (אלוהים יודע שנתקלנו בסיטואציות הזויות ועדיין התעקשתי על העניין הזה).

ולמה? מהסיבה הפשוטה שהוא דובר ספרדית כמו יליד המקום שנולד בדרום אמריקה, ואני, אומנם דוברת ספרדית – אבל עם מבטא ישראלי, המון טעויות ואם נעשה השוואה בין שנינו ואנשים יחשבו שאכן הוא למד יחד איתי, זה יישמע שאני אכן מטומטמת והוא גאון הדור. אז רק לשם יישור ההדורים יש לו יתרון של מספר שנים לא מבוטל עליי של דיבור וכתיבה בשפה.

בכל מקרה, הגענו לפה ואכן ההתחלה לא הייתה קלה.
לא הכרנו אף אחד, אני לא דיברתי מילה בספרדית, אבל באמת אף מילה, ותומר התחיל לעבוד יומיים אחרי שנחתנו בבוגוטה.
בהתחלה כמו כל בן אדם נורמלי, שעושה רילוקיישן ומגיע ליעד חדש, רציתי לחקור את העיר. לא!!!
במקום זה, ישבתי במלון וראיתי את כל הפרקים של האנטומיה של גריי מההתחלה ולאחר מכן התחלתי לראות את כל העונות של סקנדל. סה"כ תגובה נורמלית לחלוטין בעיני למדינה זרה שרוב האנשים בה לא נוטים לדבר/ לדעת אנגלית, ואם את כמובן מבטאת את המילה בספרדית לא נכונה אז כמובן שגם אז לא יבינו אותך. מה שגרם לזה שבהתחלה פחות יצאתי לבדי ויותר התמקדתי בעולם הנפלא של הטלוויזיה.

עם זאת, כשכבר יצאתי החוצה גיליתי שהשד לא נורא כל כך והם אומנם לא יודעים אנגלית בשום צורה אבל הם אנשים מאוד, מאוד נחמדים ונהגתי להסתדר עם גוגל טרנסלייט ( אהובי היקר מכל) ועם תנועות ידיים, שכל מי שמכיר אותי יוכל להעיד שגם ככה זה המצב הרגיל שלי, אז פה זה פשוט היה קצת יותר בולט.
לאחר חודש של בהייה בטלויזיה, החלטתי שצריך להתקדם איכשהו בחיים האמיתים ופצחתי במסע חיפוש דירות, בכל זאת גרנו במלון דירות כבר חודש והיה צריך להתקדם איכשהו וכן במסע חיפוש של מקום ללימודים בספרדית.

מסע אחד היה מהיר יותר ומוצלח מהשני – מצאנו דירה מקסימה לחלוטין, במיקום מעולה.

המסע השני – אני עדיין עוברת אותו; התחלתי ללמוד את השפה, שכל מי שתשאל לגביה בארץ יגיד לך שספרדית זאת השפה המקסימה והקלה, כן כן הקלה ביותר ללמידה. אז לשם ההבהרה, אנשים, לשאול איפה יש מים חמים וכמה עולה משהו (לרוב סמים!!!) זה לא לדעת ספרדית!! יש כאן 14 זמנים שונים ולכל מילה יש מיליון מילים נרדפות!!! לא פשוט בכלל אם תשאלו אותי.
ככה עברה לה השנה הראשונה, הרבה לימודים, היכרות של לא מעט אנשים חדשים, והרפתקה זוגית לא קטנה בכלל.
אה, וגם לא מעט חופשות- מעבר להרפתקה, לכיף וכו'… חייב להעריך את העבודה שאנחנו ביבשת אחרת ולנסות לטוס לחופש כל חודשיים לפחות לא?!

כמו שהגדרתי זאת בהתחלה, חיים בנאליים לחלוטין, פשוט עם הרבה יותר חופשות (פחות צימרים בצפון, יותר קפיצה לקרטחנה, מיאמי, ניו יורק, קוסטה ריקה, מקסיקו וכו…. ככה חופשה בקטנה)

Bienvenido a Colombia

טל אייזיק

About טל אייזיק

מתגוררת בקולומביה ועושה חיים, אבל מתגעגעת דרך קבע למשפחה ולחברים בישראל. אמא במשרה מלאה. אוהבת חופשות מפנקות, אוכל טעים, ספרים שווים ולשבת בשקט לראות ג'אנק בטלויזיה בלי שאף אחד יציק לי.